דמות פגומה

rsz_נטול_גפיים

בכל פעם שמתחילה סדנת כתיבה חדשה אני מהרהרת על יצירתיות: מחשבות שונות ומגוונות מוליכות אותי למיני מקומות משונים. וכמו שאני עמלה על עוררות היצירתיות אצל עצמי כך אני מרבה לחשוב על דרכים לגרות אותה אצל מי שמבקשים לעסוק בכתיבה. אני מאמינה שהיא שם, היצירתיות, לעתים מנומנמת ועצלה, ממאנת להציף את המבוך המוחי ולמלא אותנו בתשוקה לברוא את העולמות הדמיוניים שהם המפה המנטלית שאנחנו מחויבים לה (או מעוניינים להיות מחויבים לה). ולעתים אנחנו נתקפים תשוקה עצומה לספר איזה סיפור, וצריך דווקא למצוא מוצא מתוך המבוך המוחי כדי להוריד מלים על הנייר. בכל לבי אני מאמינה שהכוונה בראשית הדרך, כמו גם שיחה על ועם יצירתיות, ותרגילי חשיבה וכתיבה – כל אלה עשויים לעורר ולעודד.

ומתוך שיחה על עולמות נבראים אנחנו נקראים מהר מאד לחשוב גם על האוכלוסיות שלהם: הדמויות שאף אותן עלינו להמציא.  ובהקשר הזה ראיתי השבוע בתוך הפוסט האחרון של "הרפובליקה הספרותית" (בלוג שאני קוראת בהנאה רבהוממליצה עליו בחום ) ראיון או שיחה בין שתי ה"גראנד דאמס", המלכות המוכתרות של הספרות הצפון אמריקאית העכשווית, מרגרט אטווד  ואליס מונרו (זוכת פרס נובל לספרות השנה). אטווד שאלה את  מונרו האם נכונה השמועה שהיא נהגה בעבר לקבל מכתבי נאצה בשל העובדה שהדמויות בסיפוריה לא היו טובות דיין? מונרו צחקה וציינה שאכן כך היה בעבר, ופחות היום. אבל היא הקפידה מאז ומעולם לתאר דמויות מורכבות שיש בהן מה שיש בכל אדם: רע וגם טוב.  אטווד שאלה האם נכתב אי פעם ספר שכל דמויותיו טובות, ועד כמה יכול באמת ספר כזה להיות מעניין ועוד יותר מזה- אמין.  פעם נהגתי לקבל מכתבים כעוסים בשל העובדה שלא תארתי ביצירתי עולם טוב יותר מכפי שהוא במציאות…הוסיפה מונרו.  ובהתייחסה לשאלה האם היא מתארת אנשים שהיא מכירה, טענה מונרו שחשוב להרכיב דמויות מכמה אנשים מוכרים, לשלב ביניהם ולדאוג שלא יזהו את עצמם בקלות.  היא ציינה שהדמויות שהיא יוצרת ברורות ופרושות בפניה יותר מאנשים אמיתיים שהיא מכירה. וזו לדעתי הערה חשובה, משום שהיא מתייחסת לעובדה שברואינו הפיקטיביים אמורים להיות מוכרים לנו היטב לפני שיוליכו את עצמם בעצמם אל שקיעה ספרותית מרהיבה , שתבטיח שכל שנותר לנו הוא ללכת בעקבותיהם ולאסוף את הרמזים שהם יפזרו לנו בדרך.  עצמאותם היא ההישג שלנו.

מי שמעוניין להיכנס לפוסט ולצפות בסרטון כולו,  מוזמן. האיכות איננה מעולה אבל שווה לצפות במופלאות , ומיד אחר כך ולרוץ לקרוא מיצירותיהן.

Share Button

2 תגובות בנושא “דמות פגומה”

  1. המזל הבלתי נראה מתעופף כל הזמן מעל ראשינו ואשרי, מי שמצליח ללכוד אותו. כזה מאושר אני בעקבות הכרתה של אילנה "המרבה לחשוב על דרכים לגרות את היצירתיות אצל מי שמבקשים לעסוק בכתיבה". חיי השתנו ללא הכר מאז נמניתי אל תלמידיה

  2. אם לא תהיה פגימות בדמויות לא תהיה להן תנועה עצמאית והן לא ישתחררו לעצמאות מהכותב שיצר אותן מתוך הביוגרפיה שלו או שלה. את זה את מצליחה לעשות בכתיבה שלך. דודו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *