"האחים גרים"

אגדה גרמניתמישהו יכול לגלות לי באיזו אגדת ילדים מדובר? מהאותיות המסולסלות, התמונה הנאיבית והכריכות הנוספות בחלון הראווה, כולן באותו סגנון – מתבקש שאלה ספרים ישנים. גם התאריך על אחד מהם, 1932 מעיד על ימים אחרים. מן הסתם היתה אם מספרת לילדה על גמדון ושדונים ומלאכונים עד שנרדם.

לפני כ-10 שנים נכחתי בכנס על טראומה שהתקיים בברלין. המחקר האחרון שהוצג היה מפי פסיכולוגית גרמניה בשנות השישים שלה, שדיברה על ספרי ילדים בגרמניה. היא לא חששה לדבר גם על התקופה ההיא, וניסתה להסביר את ה"אופי" הגרמני בהתבסס על אותן אגדות. די נאמר כבר על אגדות "האחים גרים" ועל הדמויות המאיימות שגודשות אותן. משום מה נדמה לי שהכריכה בחלון הראווה הזה מרמזת על סיפור מלבב, רווי עדינות ולא ממש מפחיד או מרושע. אבל אין לדעת. אותה חוקרת טענה שמשהו במרקם הבסיסי של אגדות הילדים בגרמניה מאפשר שימוש ברשע מופרז, מעוות, שחולף על פני גבול השובבות מבלי לעפעף. לא זוכרת את המלים המדויקות, אבל כך בנתה החוקרת את התזה שלה שהעם הגרמני מקבל רשע כמובן מאליו ולא מהסס לחשוף אותו בפני ילדיו.

על הכפרים הקטנים והמנומנמים של מזרח גרמניה יורדת כל ערב אפלולית עכורה ומאיימת, לרגע נדמה שעוצר הוטל על התושבים, וכל מי שיפר אותו יומת. במשך עשרה ימים שוטטנו בין בתי אבן בעלי גגות רעפים, חימר וצפחה, בחלונותיהם וילונות תחרה דקים שמאחוריהם חושך. לרגעים חשבתי לעצמי שלא עוצר הוטל כאן אלא הגלייה רבתי, או רצח המוני או…על כל פנים פרחי הגרניום, הדליות וההרדוף (ספק אם מישהו מודע שם לרעילותו), וכרי הדשא האינסופיים, לחים מזרזיף מתמשך – הכל יפה כל כך, ומושך את העין, ושקט. ורעיל. ומפחיד. ובעוד עיני חולפת על פני עוד ועוד מאותו הדבר ומסרבת לשבוע ממנו, הבנתי את משמעות המחקר שהוצג באותו כינוס. היופי, חשבתי לעצמי, הוא אך תפאורה של כיעור הטמון מאחורי החלונות האפלים. ומה שהחל כשאלה איך ייתכן שמי שעשה את הנורא מכל נראה יפה כל כך, ולעומתו מי שנרדף והיה שנוא נותר כזה ואף הפך בתוך דור לרודף מרושע ועיקש שמסרב להתנער מגורלו המכוער? הפך בסוף עשרת ימי השוטטות למחשבה שמוטב מן הסתם לספר לילדך אגדות עם ענוגות שמאוכלסות בדמויות רוחשות טוב. עדיף כמובן לא לספר להם את "האחים גרים". ובכל זאת, אולי אין זה משנה איזה שקר תמכור לרך יוצא חלציך. טוב או רע, ממילא יגלה בעצמו את מה שישתוקק לגלות. מאחורי חלונות אפלים או בקדמת הבימה גם כיעור הוא עניין של בחירה

 

Share Button

תגובה אחת בנושא “"האחים גרים"”

  1. בשוטטות בתוך כל היופי הזה נערך מאבק מתמיד בין החושים המתענגים לבין ההכרה המייסרת של הרוע והכיעור. המזיגה הזו נמצאת בכל דבר ונובעת כנראה גם מהמקורות הקדומים של האגדות וסיפורי הילדים. דודו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *