הנשים בחיי

rsz_נשים2

איזה מזל שאלוהים המציא אותך אומרת לי א. שתינו לא מאמינות באלוהים. עם ס. אני עובדת יפה, אנחנו בונות משהו, ומתאהבות לאט.  לא. (אחרת) אני אומרת  חבל שאת במרחק שעה נסיעה, מזל שהמציאו את הטלפון. ג. משמחת אותי, אני אוהבת כשהיא צוחקת. ות. כמעט לא צוחקת ובכל זאת היא משמחת את לבי. י.  מקשיבה עד ששתינו שותקות, נשמע רק הרחש הקצבי של צעדינו על האספלט.  שוב ושוב אני מפצירה בט. בואי נכתוב משהו יחד, והיא אומרת בטח, דקה אחרי שאתפנה. וגם א. ואני מתכננות להעמיד מופע סטנד -אפ שנקרא לו, "אמא שלי ניצולת אושוויץ"…יום אחד עוד נכתוב את זה. ול. מזכירה לי שאנחנו יחד כבר יותר מהרבה שנים. ויש עוד. הנשים בחיי.  כילדה יחידה אני זוכרת שהקפתי עצמי צפוף צפוף בחברויות, ראויות יותר או פחות, לרפד מעט את השממה שנשבה כמו רוח בין חדרים ריקים. מיטה נגררת ומוצמדת למיטתי גרמה להתרגשות קשה מנשוא.  עלילות ספרים שנסבו סביב משפחות מרובות ילדים כירסמו את לבי מקנאה, ומתוך סיפורים על תככים משפחתיים דליתי רק את הניחוח העסיסי של מלאות רועשת וצפופה שהיא פועל יוצא של ריבוי נפשות ובעיני מן הסתם סימן לאהבה גדולה.  היום אני יודעת ששום דבר איננו סימן לכלום. לבד יכול להיות טוב, וביחד מרגיש לעתים מאד לבד. ובכל זאת הנשים שבחיי ואני כרוכות זו אחרי זו. כשנתפנה נכתוב על זה משהו.

Share Button

5 תגובות בנושא “הנשים בחיי”

  1. ומה עם ,
    ומה את מבינה, ורק את מבינה, ואיך אני נראית,כמה שאת נראית טוב, רזית, מה פתאום השמנת,
    ותעבירי לי את המתכון, ואני לא אסלח לך, ובטח שסלחתי לך, ואני מתה עלייך,
    והילדים האלו… והבעל… שלי יותר… לא שלי בדיוק ככה…
    ומה את אומרת על מה שהיא עשתה לי ותשמעי קטע מה קרה לי עם א.ג.ד.ה….
    ובטח שנכתוב פעם כשאתפנה..
    אוהבת
    ט.

  2. כל ערב בכל עיר וכפר יושבות קבוצות קבוצות סביב שולחן עגול או מאורך קבוצת נשים שמפטפטות , מקבלות כוח ונותנות זו לזו. פעם זה היה בערבים שבהם שודרו משחקי גביע המדינה או מכבי ת"א מול צסקא: הגברים היו מצטיידים בבירות ופיצוחים ושואגים מול הטלוויזיה והנשים בורחות מחווית ההמון ומתגודדות בבית קפה עד ירגע הטסטוסטרון . היום לא צריך משחק חשוב, הכדורסל/כדורגל לא משהו..,
    נפגשות נשים לחגוג יום הולדת לאחת החברות או לציין תחילה של מאורע או סיום החופש הגדול ולרוב ללא סיבה למסיבה. קבוצות קבוצות של נשים יושבות ,אוכלות ומפטפטות – מקבלות כוח לפני החזרה לשגרה girl power

    1. נכון, ואני נהנית להיות בעיר ובכפר האלה, ובחברת מעניקות ומקבלות, תמיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *