מחשבה נדלני"ת

בית

בעוד אני מביטה באמבט הרוחש מאות מקקים, חלקם על גבם, מפרפרים, אחרים כבר גוויות דוממות, הוא אמר: "אתה דוחף  כאן 30 ילדים אריתראים בחדר, עושה מזה גן ילדים. הם משלמים כמו שעון. פוחדים מהמשטרה. תבוא, תזרוק את כולם לכלא." לרגע לא יכולתי להימנע מהשתתפות מפנטזית הניצול: '3,500 שקל בשביל החורבה הזאת? זה מה שהוא אמר?' הסתכסכה המחשבה בתוכי. 'גן ילדים, נו, הם הרי צריכים להיות איפשהוא.'

בסך הכל חיפשתי קורת גג סבירה לבני באזור המרכז, ומלמעלה נשפו הוגי מדיניות כעורי פנים ונטולי נשמה בעורפי: גהינום כאן, לכי לך.

 

Share Button

2 תגובות בנושא “מחשבה נדלני"ת”

  1. (אולי הוא התכוון להגיד "דוחס" במקום "דוחף". ואולי גם וגם.
    יכול היה גם לפרט כמה הוא לוקח פר גולגולת. בכל זאת- שודד או לא? )

    הזעזוע מובן. אך האם את באמת מכירה עיר או ישוב אחרים בעולם בהם ו אין ניצול ציני על רקע כסף/דת/לאום ומגדר, מעל או מתחת לפני השטח? האם זה לא בא מובנה בתוך הנפש האנושית?
    אנחנו הרי יודעים שהגיהנום משגשג בכל מקום בו פורחת הדה-הומניזציה והאדישות. ואם הפתרון הוא ללכת, אשמח גם אני לדעת לאן בדיוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *