מי ינקה אותי?

זה אמנם לא שלנו העניין של לנקות חטאים. אבל העונה היא הזדמנות נאותה לדבר על זה. די לי מחטאי. הם עומסים עלי ומקשים את דרכי, כופפים את הגוו. אני מבקשת סיוע מהממונים: אנא הוסיפו (בלי בירוקרטיה, עם קיצורי הדרך הנדרשים) למיתוס שלנו את הישות שהתנקתה זה מכבר. ולא רק שהיא נקייה כל כך, אלא שיש ביכולתה- מעצם היעלמותה (הקרבתה כשה, כיצחק – שהיה רק עולה בפוטנציה) -לשייף למעננו את כל חטאינו, להותיר אותנו בסופו של עניין נטולי רבב ונכונים להצטרף אליו ולשבת שם למעלה, לעדי עד, בחברתו. אחד כזה אני מבקשת לכבוד החג- שלנו, שלהם, שלהם. של כל מי שפותח את ליבו לחגיגה.

Share Button

תגובה אחת בנושא “מי ינקה אותי?”

  1. חגי אור מאפשרים בקושי למרק את החטאים, כי בסופו של דבר נשאר יותר חושך מאור. אבל לפחות יש שמחה לכל הפירומנים שיכולים להתעסק עם הנרות. השנה נוספו לנו חגיגות אור מיוחדות במפרץ חיפה. יחד עם ההחלטה האחרונה באו"מ… מי יודע, אולי השנה בכל זאות יהיה קצת יותר אור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *