ניו יורק 5- חתול במשרד

חתול במשרד

איזשהו משרד. אולי אדריכלים. החלל ענק וכמעט ריק. על הקירות שירטוטים  שנראים כתוכניות בנייה, ומספר עבודות אמנות. חלקן מצוירות על הבטון המחורר, אחרות תלויות עליו. שולחן משרדי ענק מוקף כיסאות משרדיים,  והרצפה אף היא בטון מוחלק שאור תכלכל מוחזר ממנו, משווה למקום מראה סוריאליסטי משהו. והחתול: שחור כמו הריהוט, צמרירי וענק כמו  "בהמות" הבולגקובי, רובץ לו על הרצפה בחזית ליד החלון,  עינו האחת עצומה, השנייה בוהה בעצלתיים בעוברים ושבים ברחוב הלילי. חתול או משרד שהוצאו מהקשרם, כמו הדמות הבולגקובית, שחורה אף היא, שמנה וענקית ומהלכת על שתיים ברחובות מוסקבה ועושה צרות.

והנה  שומר הלילה שבחלון, מוכפל לרגע במראה סמויה, מה שמעלה  תחושה שזהו בכלל פוחלץ, דקור לא ברור של חלון ראווה ותו לא. אבל לא. זהו חתול חי כולו, שנעזב במשרד הריק להמתין לשובו של  בעליו. נדמה שאיש לא יעז להטריד אותו. ובבוקרו של יום עבודה חדש יופיע הבעלים וילטף, יאכיל, ויודה ל"בהמות" על נאמנותו.  רק בניו יורק.

 

Share Button

2 תגובות בנושא “ניו יורק 5- חתול במשרד”

  1. מי שלא נמצא בהקשרו זה מי שהוציא עצמו מהקשרו. זה הצופה שמסתובב בתוך מציאות שיגרתית ורגילה לגמרי עבור מי שנמצא וחי בה. חתולים שמקפצים על ערימות זבל יראה לו אולי מוזר ולנו זו הרי סניטציה יומיומית. פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה, וגם חתולים שחורים במשרדי יוקרה נטושים, כנראה.
    דייב (לשעבר: דודו)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *