צחוק בצד

זה מה שמתרמז לו על הפרצוף: כביכול יש אפשרות, סיכוי, שענן -נס ירד על גורלו וימטיר עליו טונות של מזל בדמות מטבעות זהב או שטרות של כסף. ויש סיכוי- אומר החצי חיוך שלו- שלא ירחק היום ויהיה ברשותו גם מטוס פרטי. זה מה שמרמז החצי חיוך. הוא מאמין, אני חושבת, שייתכן שכל חייו ישתנו באחת. ובאותה איבחת חיוך זעירה טמון מן הסתם גם מה שכל מתבונן יזהה – שאין כלל סיכוי שמשהו מזה יתרחש, ויותר מזה- שהוא יהיה אסיר תודה אם ינדב לו מישהו דבר מה שישמח את ליבו ו/או קיבתו, שהרי מזה תקופה הוא עני מרוד. ובכל זאת לא אבדה לאיש התקווה. או אולי לא תקווה ראוי לקרוא למבט הצידי, המתוק, המחוייך הזה, אלא חיות. הוא תאב חיים ולא נואש. וראוי ללמוד ממנו, ומהתוף הקטן שאחוז בידו, שעון אל ירכו בכוונת תנופה, תיכף יכו בו פעמוני הכסף ויפיקו צליל ענוג ומהפנט שישמח את הלב. ספסל5

Share Button

4 תגובות בנושא “צחוק בצד”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *