אילנה וייזר-סנש

סופרת, מחזאית, תסריטאית ועורכת ישראלית.

דואט- ג'מייקה, קווינס. ניו יורק 13

rsz_דואט

                                                                                                                                                                                                        אחר צהריים קר וגשום. בפינת רח' 153 ושדרת ג'מייקה עוברים ושבים ממהרים לדרכם, בחנויות "הכל בדולר" הפזורות על פני הרחוב אין איש. היא נשענת אל חלון ראווה ששלוש בובות שחורות בשמלות צבעוניות וכובעי קש ניצבות מאחוריו,  בין אצבעותיהן נתונים תיקי פלסטיק בעלי רצועות מוזהבות וכפתורי נחושת מבהיקים.  ככל הנראה רגע דרמטי ביניהם: היא אומרת, אני מחכה לך פה כבר שעה בקור הנורא הזה. והוא אומר משהו באוזנה הצמודה לנייד, משהו שמכעיס אותה כל כך שהיא צורחת לתוך המכשיר, אז זה מה שאתה רוצה? שאני פאקינג אגיע במונית? אז למה קבעת אתי בפאקינג רחוב  הזה אם לא התכוונת להגיע? ואז:  אני צבועה? איך אתה פאקינג מעז? זו אני, שכחת? אני שאתה אמור לאהוב, אני שלה אמרת, לעולם לא תצטרכי עוד לדאוג בייבי. אתה מתאר לעצמך כמה דאגתי עכשיו? תבדוק בפאקינג נייד שלך , תראה כמה ניסיתי. אתה קורא לי צבועה ושקרנית? רוצה לדבר פה עם בעל דוכן התיקים שהציע לי להצטרף אליו לשבת תחת הסככה שלו עד שה"אהוב שלי" יגיע או עד שיפסיק הפאקינג גשם הזה? בטח שלא הסכמתי, אידיוט אחד. לא הוא, אתה! אתה פאקינג אידיוט…סוף המשפט נבלע ברעש מונית צופרת. היא רקעה ברגליה, חבטה את הנייד ברקתה כאילו היא מכה בו שמעבר לקו, שמסרב להבין. חושך, התרכך לפתע קולה ונימה בכוייה התגנבה אליו. אני לגמרי רטובה. ג'מייקה בחושך, בייבי. כבר היינו אמורים לשבת במסעדה, לא? אמרת שהזמנת לשבע. שישי בערב, בטח ביטלו לנו את ההזמנה. אני לא…השתתקה והקשיבה, אולי קטע אותה, אמר לה את האמת שהשתוקקתי להבהיר לה מזה דקות ארוכות. היא הצמידה בכוח את הנייד לאוזנה, ידה רועדת ממאמץ או חימה, ואולי משיברון לב, אספה אל ריאותיה אויר קפוא, שפתיה הצבועות ורוד כסוף התעגלו כשפתי תינוק, והשמיעה נהמת כאב , ההווו…  ארוכה שהשתיקה אותו. ולתוך מהומת הרחוב  הרימה את קולה וצעקה, ושיהיה לך יום נפלא! תקעה את המכשיר בכיס מעילה ופלטה באדישות אל כפור הערב, פאקינג אידיוט אחד.  הסתובבה והסתלקה לה.

Facebook
WhatsApp

2 תגובות

  1. אני חשבתי בתמימותי, ש- paking זה לארוז ולא הבנתי איזו חבילות הם שולחים שם זה לזו. אבל זה לא היה יכול להיות משהו בעל ערך אם הכול בדולר אחד. אני מתנצל על חוסר ההבנה ומתגעגע לעוד קולוסאום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתף פוסט