הניסים של חבר הכנסת שמעוני

פרי נפלא נוסף של סדנת הכתיבה.

כאמור, פוסט אורח שני – סיפורו של אורי בך, ברוח הימים האלה – כששיברו האחרון, העלבובי של 'חלום על שלום' נרמס ברגל גסה. הנה מבטו האירוני, המדוייק של אורי.

תגובות בבקשה.

הניסים של חבר הכנסת שמעוני

מאת אורי בך

הפיצוץ פגע בחבר הכנסת חיים שמעוני בעודו מתמסר לתפילת שחרית. עוצמת ההדף הפילה אותו לרצפה והממה אותו. דרך האבק השוקע ראה כי נזק כבד נגרם לבית הכנסת העתיק. קורות העץ העבות שהחזיקו בגאון את גג הבניין מימי התקופה העות'מנית נפחו את נשמתן בצווחה חדה והתקרה הלכה והתמוטטה, קרעים ממנה מרחפים לעברו.
שמעוני עצם את עיניו, גופו מתכוונן לפגיעת המשקל המוחץ של הבניין. בעבור רגע, משבוששה המכה לבוא, פתח בזהירות את עיניו. שלוש מהקורות נפלו באותו זמן, והתנגשו באוויר, קורה תומכת ברעותה. המבנה הזמני יצר מעין פירמידה שחצצה בין חבר הכנסת והררי האבן של המבנה הממוטט. נעדר יכולת תנועה, שכב בלב ההריסות והרהר במשמעות האירועים. כעבור שעות רבות, שצוותי החרום הצליחו לחלצו כבר התגבשה בליבו מסקנה. נס גדול קרה פה.

בימים כסדרם היה שמעוני חבר כנסת אפרורי וכמעט לא ידוע. אך סיפור ההישרדות הפלאי מהפיגוע בבית הכנסת, כבש את לב הציבור. למספר שעות נדחק העימות בין הממשל האמריקאי לממשלה בנושא ההשתתפות בוועידת השלום מהתודעה הציבורית, ו"הנס של שמעוני" כיכב בכותרות. שמעוני סרב בנימוס לקריאות לעשות שימוש פוליטי בבמה שקיבל כדי לדרוש פעולת תגמול. על אף הרווח הפוליטי הצפוי הוא לא רצה דם על מצפונו. גם את הבקשות הספורות משמאל לנצל את מעמדו להרגעת הרוחות דחה על הסף. הוא ידע היטב שצעד כזה יהיה התאבדות פוליטית.

לאחר יום ארוך נפרד שמעוני מאחרון דורשי שלומו ומצא זמן להתייחד עם אלוהיו. "מדוע בחרת להציל אותי. בעוד שרבים וטובים קיפחו את חייהם?" שאל במפגיע. משלא קיבל תשובה, גמלה בליבו החלטה לחיות מעתה חיי צדיקות. הוא התמסר לתפילה לתוך הלילה, מבקש כפרה על כל חטאיו ומבטיח להקפיד לעתיד בכל המצוות קטנות כגדולות.

כעבור יומיים, היה בדרכו חזרה לביתו שבשומרון לאחר קניית בשר לשבת . הקצבייה שבה ערך קניותיו הייתה רחוקה ויקרה מהמרכול בישוב. אך במסגרת החלטתו לחיות חיי קדושה החליט להקפיד על ההכשר היוקרתי ביותר. בזמן הנסיעה שמע את החדשות האחרונות בנושא וועידת השלום. נראה שהממשלה החלה להתקפל תחת הלחץ האמריקאי. ראש מפלגתו התראיין לרדיו והצהיר כי שלמות ארץ ישראל אינה נושא למשא ומתן. כל התרככות תוביל להצבעת אי-אימון בממשלה, איים. בסתרי לבו חשב שמעוני שיש מקום להידברות עם השכנים הערביים. אך פומבית תמיד הקפיד להציג את הקו הנוקשה של מפלגתו.

לפתע שם לב שכניסת השבת קרבה והאיץ את מכוניתו כדי להגיע בזמן. בשיאו של סיבוב חד החליקה מכוניתו על כתם שמן והוא איבד שליטה על הרכב. שקית הבשר הגלאט כושר התעופפה מהחלון והמכונית התנגשה בעוצמה בקיר בטיחות. כאשר התעורר מצא עצמו שכוב במרחק מטרים ממכוניתו הבוערת ומולו פרצוף מודאג. "כיף חאלק?" גררתי אותך מהמכונית לפני שעלתה באש. מזל שעברתי בזמן הנכון. עוד שנייה והיית נשרף". אמר מצילו. "כדאי שאסתלק לפני שתגיע משטרה. אני מפחד שהשוטרים ייראו את הרכב השרוף ויחשבו שאני תקפתי אותך" הוסיף ונעלם. עוד נס חשב שמעוני לפני שאיבד את ההכרה בשנית.

את השבת הקדיש שמעוני לחריש עמוק בנבכי נפשו. מה מנסה הקב"ה לומר לו? הנס השני מוכיח כי החלטתו לנהוג באדיקות אינה מספקת את ריבונו של עולם. לאחר שלא מצא תשובה בעצמו, התייעץ עם רב היישוב. הרב הרהר שעה ארוכה ולבסוף פסק כי רק עניין שבין בן-אדם לחברו מצדיק ניסים כאלו. כמובן! הבין פתאום שמעוני. הרי הוא נושא בקרבו סוד נורא במשך כל כך הרבה שנים.

עם יציאת השבת אזר שמעוני אומץ והתוודה בפני אשתו רוחל'ה . "אהובתי, לפני עשרים שנה נישקתי אישה אחרת. זה היה בזמן שהיינו מאורסים. היא הייתה מתנדבת במועצת יש"ע ונפלתי ברגע של חולשה" גמגומיו של שמעוני נקטעו על ידי צלצול הטלפון. רוחל'ה שלא התרגשה יתר על המידה מהגילוי, ביקשה שייענה. על הקו היה מזכיר הממשלה שביקש משמעוני להגיע בדחיפות לפגישה בירושלים. שמעוני היה במתח. בשביל מה רוצה ראש הממשלה להיפגש אתו? הוא אינו יושב בשום וועדה חשובה והצעת החוק האחרונה שהגיש בנושא שימור קבר שמעון בר יוחאי לא הייתה בעלת חשיבות לאומית.

ראש הממשלה לחץ בחמימות את ידו של שמעוני . "שמעוני אתה נקרא לדגל" הצהיר בעודו מבליח לעברו את אחד מחיוכיו המפורסמים. "האמריקאים מאיימים בקיצוץ הסיוע הביטחוני אם לא נשתתף בוועידה". התייעצתי עם ראש המפלגה שלך והתנאי שלו להישארות בממשלה היא שאתה תוביל את צוות המשא ומתן הישראלי. "אבל המפלגה מתנגדת לכל מהלך מדיני" גמגם שמעוני המופתע. "ולכן תפקידך יהיה להכשיל את הוועידה" השיב ראש הממשלה. "מעמדך כניצול פיגוע טרור וגיבור לאומי יקשה על האופוזיציה לבקר את המינוי. רק אתה יכול להציל את ישראל ולשמור על אחדות הממשלה. זו חובתך הלאומית" פסק ראש הממשלה.

שמעוני אכל בחוסר חשק. מתחתיו התחלפו נופי ישראל בשכבות עננים והמטוס דאה בבטחה לעבר ארצות הברית. מעמדו החדש בתור דמות מדינית בכירה גרם לו, לצרבת. הוא קיווה כי העמדות הנוקשות שהוא עתיד להציג בוועידה ייגרמו לכישלונה בתוך ימים ספורים. כך יפסיקו כל כתבי CNN לרדוף אחריו והוא יוכל לחזור לחייו הפרטיים . אולי אז יוכל סוף סוף לרדת לפשר הניסים ולדעת מקומו בתכנית האלוהית. שקוע במחשבותיו הוא נגס בענב מתוק מהמגש שלפניו. דעתו המוסחת מייסוריו, שיבשה בליעתו והוא הקדים קנה לוושט והענב נתקע בגרונו.

חוסר החמצן גרם לו לעילפון. ובעלפונו והנה הוא יושב לפני ריבונו של עולם. "אבא מה רוצה אתה מעבדך? במה חטאתי?" שאל. " אתה יודע את שעליך לעשות" השיב הקב"ה בנימה נוזפת. "למה אני!". הזדעק שמעוני. "כי רק אדם מאמין, יכול להבין ניסים" ענה הקב"ה ולא יסף. שמעוני התעורר מעלפונו. דיילת המחלקה הראשונה, רכונה מעליו הביטה בו מודאגת. "איזה מזל שקלטתי שאתה לא נושם בזמן." אמרה. "אכן נס גדול" השיב שמעוני בעגמומיות.

שמעוני נכנס לחדר הישיבות ולחץ את יד ראש המשלחת הפלשתינית. "בוא נעשה שלום" אמר לעמיתו המופתע.