מחר הוא יום חג. לא כזה שנודע ברבים או נחגג על ידי המון עם, אלא חג למביני דבר. מחר יתחיל הטיפוס מהישורת האחרונה אל הפיסגה, שם ייוולד ויהפוך כתב היד של הרומאן "על בהונות" לספר מודפס וכרוך, שיצא לאור. בישורת האחרונה התעכב מעט, עד שנמצא לו עורך ראוי. תייטיב עמו ההמתנה, אני מקווה, משום שלאותו עורך כדאי היה להמתין. וביום חגי אשב עם העורך בתקווה נרגשת לפענח את מה שראוי מתוך מה שכתוב, לפלס שביל בתוהו, לשרוג זה בזה צליבות נאותות שיבנו שלם מספק, מענג, אמין ומעורר עניין והזדהות. חג שמח.
6 תגובות
חג שמח. דודו
חג שמח!
תודה למברכי.
חגים ומועדים לששון ולשמחה. חג שבו קוטפים פירות מהעץ שניטע מזמן, וטופח וגודל באהבה, והושקה בדמעות , וכעת הגיע זמן הפירות שהבשילו ויהיו לנו טעימים מאד. וחג שבו, לשם שינוי, לא משמינים ממאכלים אלא מנחת…
עוד נכונו פה ושם דמעות מן הסתם. בכל מקרה המון תודה יקירתי
אילנה היקרה,
אני כבר משתוקק להכנס לתוך המקדש הזה שייבנה בנשימה עצורה וביראת כבוד הראויים, ממש על בוהנות רגליי. זה יהיה חג שמח לכל מעריצייך.