כבר חודשים שהוא מפרפר בין חיים למות. וזה נורא. כמובן נורא כי אני קשורה אליו, נימי נפש משחקים לטובת שנינו. לפחות כך אני רוצה לחשוב. דרכו אני הרי משוחחת אתי ואתכם. זו הדרך המועדפת עלי. והנה שתיקה: והכי נורא זה שהוא לא מרשה לי לסייע לו, הבלוג. מבכר את השתיקה הזאת, אולי. אבל אני לא אניח לו, כמו עם "הפחד מהדף הלבן"- לא אניח לו עד שיתרצה ויחלים ואני אשוב לשוחח. אתו ואתכם.
2 תגובות
אני מתרשמת שהוא מאפשר לעשות לו לייק וככל הנראה גם להגיב- הנה, עובדה.
אז מה הבעייה של השכיב-מירע?
שאי אפשר להיכנס למסך עריכה דרך המחשב, אלא רק דרך הנייד. הדר' (אורי) מנסה לרצות אותו. בינתיים לא מתרצה. אדון אמרתי?