בשבת הקרובה יהיה מזג האויר יפה. נשב בגינה- נריח שושני אייסברג ונאכל חמין. אבשל אותו כל הלילה, ניחוחו יתפשט וימלא את נחירינו בריח של משפחתיות דביקה.
דביקה? מה נדבקה לה פה מלה עם קונוטציה מאיימת? והרי לנו שני צידיו של אותו מטבע. מיטב יצירות האמנות עוסקות ביחסי אנוש, ובמיוחד ביחסים תוך משפחתיים. אינספור פנים לכאב ולשמחה שהם מסבים לנו. נדמה לא פעם שמוטב לנו בלעדיהם. ובכל זאת מבעיתה הבדידות את נשמתנו, ובלי מחשבה יתרה רובנו נוותר עליה. אבל מה אם כך על הבדידות שבתוך המשפחה? לפרקים בלתי נמנעת, לא פעם מכאיבה מכל?
ק. היא בתם של חברים קרובים שגרים הרחק מאתנו בצדו השני של הכדור. נעים שם וירוק, ואין רעב. ק. היא אשה צעירה ויפה, נשואה ואם לשניים, ובסך הכל הולכת בתלם. בסך הכל אני אומרת, כי מסע חייה העלה לא פעם שאלות שנותרו אצלה ללא מענה. מדי פעם כשאנחנו משוחחות היא שואלת אותי משהו שנוגע לאותו דבר שמעבה שכבות כאב שאי אפשר לפוגג, עוד ועוד ממנו סוגר עליה, מצטופף ומתהדק עד מחנק סביב גופה הצנום, קשה להאמין שהעניין הזה סובב אמונה.
סבה של ק. נפטר אמש, והבוקר התקשרה לספר לי שאיננה מאמינה באפשרות שתפגוש שוב את האיש היקר והאהוב הזה. ואולם משפחתה משוכנעת שהפגישה בוא תבוא, ואיננה רק אפשרית אלא ודאית. וכשנשאלה אם היא מנוחמת, ענתה להם ללא היסוס שהיא בודדה בידיעת הסופיות הנוראה. כשסיפרה לי את זה היה שבר בקולה, ואני יכולתי רק לומר לה שלמרות שהיא חשה עכשיו בהתנגשות כבירה בין שתי תמונות עולם, בכל זאת היא אהובה ומחובקת ואמיצה בעמידתה מול ידיעת הסופיות, ואמיצה עוד יותר בבדידותה בקרב בני משפחתה, כולם מלבדה מנוחמים מוודאות הפגישה הנוספת המזומנת להם במקום שמעבר לנודע.
ואם יתמזל מזלי יהיה החמין טעים. ואם יתמזל מזלי לא רק בשל כך יתארך המפגש. יהיה נעים , המשפחתיות תהיה דביקה ואיש לא ירצה לקום וללכת לדרכו.
3 תגובות
מקסים ומרגש איך את מצליחה ליצור במילותיך תמונת משפחה שבתוכה יכולות להתקיים זו לצד זו אחדות ובדידות משפחתית, שלעיתים משמחת, לעיתים מכאיבה כמו בחיים עצמם. ואין כמו חמין חם ומנחם שידביק הכל.
אכן דביק היה ,ונעים, ואיש לא רצה לקום וללכת .
אילנה יקרה, אכן האוכל תמיד "מדביק את מושג המשפחתיות עם כל המורכבות וטוב שכולם נהנו וחבל שלא היינו ,
אוהבת תמי