אילנה וייזר-סנש

סופרת, מחזאית, תסריטאית ועורכת ישראלית.

על הקשר שבין מהפכה ויצירה

הימים ימי קיץ חמים במיוחד. לא מבחינת הטמפרטורות דווקא, אלא מבחינת מה שמתרחש אצלנו: ברחובות, בכיכרות, בשדרות המוצלות הולכת ונרקמת ישות חדשה, יצירה מפתיעה ורעננה, יש מאין. איך נשמר את הרך הנולד? איך נקיים את ההבטחה הנרמזת לנו?

היו שאמרו שמהפכות אפשריות רק בערבי הקיץ, ואחרים מאמינים שהחורף נעים יותר לעמידה ממושכת בכיכרות, לשהייה באוהלים צפופים ודקיקי קירות. אני מאמינה שדווקא עונות המעבר מתאימות לרעיונות חדשים. הסתיו מטיס משבים צחים שמפנקים את הגוף היגע, והאביב דוחק החוצה מבין הקירות הסוגרים, מערטל מכסות מעיקה, מפגיש ומחבר, מפזר הבטחות לדבר מה חדש.
משהו טוב בועט להיוולד, ואנחנו משתאים, שואלים את עצמנו במה נוכל להועיל. כשקוראים לנו אנחנו צועדים, מתגודדים וניצבים במקום המסומן לנו וממתינים להוראות. אנחנו מאזינים, קוראים קריאות עידוד רמות, מוחאים כפיים, חותמים על עצומה, תורמים כמה שקלים, ומרגישים חלק מהמהפיכה. אחר כך אנחנו מפלסים דרכנו הביתה, ושוב שואלים בחשש, ומה הלאה? ומתי-כי הפחד עדיין גדול- מתי חלילה כל זה יתפוגג.

במוצאי אחת השבתות, בעודי מתנהלת לכוון אחת הכיכרות, עלתה במוחי המחשבה שכדי לשמור על הבערה של המהלך הענק הזה יש להפעיל את מעייני היצירה. כביכול אנחנו אמנים, עומדים בפני קנווס ריק, דף לבן או במה ריקה, ואנחנו מחוייבים בפני עצמנו ליצור בשדות הנחשקים הללו משהו חדש, לגרות את יכולת ההמצאה, להציק לפרטים החבויים, לגרום לזיווגים בלתי אפשריים לנבוע מתוכנו ללא בקרת ה"אי אפשר, זה לא יילך, לא יעבוד". עלינו להפוך את היצירה לחלק מהיומיום, נביעה שופעת, רמה, שתעצים את השיח החדש שכבר נולד בכיכרות, בשדרות המוצלות, בסימטאות הערים הקרובות, הרחוקות, עד שמכל מקום יישמע דבר היצירה.

הצייר שטרייכמן נהג לומר שהוא רואה את מלאכתו כמעשה אונס. הוא לוקח בד לבן ואונס אותו, מלכלך אותו. זו מחוייבות שיכולה להפוך לתהליך של שנים. ממש כך עלינו לאנוס את המציאות החדשה, הצודקת, היפה יותר, הנכונה יותר לרבים יותר, לכפות אותה על כל אותם שמכתיבים לנו שנים על גבי שנים מציאות עקמומית, מושחתת, ומבקשים שנאמין שאיננו ראויים ליותר. גם אם אבק של שנים מכסה את האמונה ביכולתנו לטפח כאן חיים אחרים, תשוקת החידוש, התעוזה והשיתוף שכבר מורגשים –יוליכו מכאן והלאה את הקול, ויכתיבו "פרסונה" חדשה, יצירה שתשמח אותנו.

Facebook
WhatsApp

2 תגובות

  1. הי אילנהלה ושוב אני מתפעלת מחדש מהיכולת המופלאה שלך לרקוד עם המילים.
    את כותבת מקסים, נגיש, מחמם ומרתק.
    נהנתי ביותר לקרוא.
    אורנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתף פוסט