הוליווד, מנהטן, ברוקלין, וכל הגשרים שביניהן. דומה שהכל אפשרי, חלום הופך למציאות, ממריא ונוגע בראשי הבניינים, הנה הנה יטפסו בני אנוש ויגעו בשמיים. ניסינו את כל הגשרים. הם אכן מחברים בין חלקי החלום והופכים את התמונה לגשטאלט מנחם. למי שמתפנה כמובן לחצות אותם מצד לצד, למי שלילותיו פנויים לחלימה.
קר בימים האחרונים. כל כך קר שהעור החשוף מכאיב. מסוכן לחשוף אותו לזמן ממושך. אנחנו דואגים לכיסוי צבעוני ונעים, מעוצב ועשוי היטב.
אמש צעדתי כברת דרך, ופתיתי השלג שנסחפו ברוח המריאו מדי פעם ועצמו ברכות את עפעפי. זה היה מרגש.
בפינת רחוב 59, בקרבת הלינקולן סנטר לבשו העצים הערומים אור. יחד הבטנו באינספור הנורות המסובכות בין הענפים. המראה היה חמים ומסביר פנים, והיתה תחושה מהפנטת שהזמן האט את מהלכו. ברכיו היו מכוסות בשמיכה לבנה שירדה והגיעה עד גלגלי עגלת הנכים שבתוכה ישב. הוא הושיט את ידו בתחינה אילמת שהותירה את העוברים ושבים מכונסים באדישותם.
זוהי עונה של נתינה. בגן הילדים השוכן בקומה השנייה של בית הכנסת "אנשי חסד" פועל מזה שנים מדי לילה בית מחסה לחסרי בית. משמרת ההתנדבות נמשכת משמונה וחצי בערב ועד שש וחצי בבוקר.
בבית המחסה שמחים לכל מתנדב. בעודי מטפסת בגרם המדרגות הישן דימיתי לעצמי שעם שחר אבין מעט יותר. משהו יתפענח ויסביר את הסוגיה הזאת. ממה שקראתי התבהר לי שבעיית חסרי הבית בניו יורק היא יותר ביורוקרטית מכל דבר אחר. אבל גם זה לא בטוח. "הסוגיה מורכבת", הפתיע במסקנתו המאמר הראשי ב"ניו יורקר" של השבוע שעבר.
חמישה גברים לנו באותו לילה בגן הילדים. חמישה גברים שאין להם בית לישון בו. הם התקלחו, אכלו והלכו לישון. בבוקר עשו שוב את אותו הדבר עצמו והלכו להם. שום דבר דרמטי לא התרחש באותו לילה, מלבד העובדה שמתג החשמל נעלם, ואורה האדיש של נורת ניאון דלק מעל הראש, לא מפענח דבר, אלא מהדהד תחושה של חדר חקירות שמעלה שוב ושוב את השאלה, מה לעזאזל את עושה כאן?
השחר היסס בשש וחצי בבוקר, עת צעדנו אל בית הקפה להתחמם קצת. הזמנו ארוחת בוקר ענקית שהמלצר הניח לפנינו בחיוך רחב. זו עונה של נתינה, אמרתי לאישי, וקרבתי אל שפתי את ספל הקפה הלוהט.
3 תגובות
מי נותן למי בממלכת הקפיטליזם וקדושת ההון. רסיסי חמלה יהודית בסדום. דייב
אילנה היקרה.
נהניתי מאד מניו יורק 10. נפש רגישה כמו זו שלך, שמתוחים בה מיתרים בעלי יכולת תהודה, יכולה להימצא בכל יבשה, בכל מדינה, בכל עיר ובצדו של כל גשר, והיא תגיב לכל התרחשות בלחן שובה לב.
תודה אנדי