ז'ואאו ו"תמרים"

כבר היתה כמעט שעת ערב. ישבתי ב – manjerica כהרגלי בחודשי השהייה בעיר, המחשב פתוח מולי, אותיות מתכנסות, דמות משוחחת עם אחרת, ואני מוליכה אותן.

פרידה. ניו יורק 21

הלילה שלפני. מבעד לחלון חודר כפור נורא, שחור. עלטה עולה מהגינה הקטנה, קול התפצפצות משונה מפלח את הדממה שהוריד השלג על העיר. אולי ענף נשבר,

אותה גברת?

מה זה? נעליים? כן, נעליים. מונחות על שידה.  דומה ש"מעולם לא ננעלו". ואיך יינעלו?…  האבזם והידית, ו…תיק יד, זה מה שזה. שני תיקי יד, קולקצייה חדשנית

עוד על שיתוף פעולה: כמה זה עולה לנו

  בינתיים נשבר משהו בשיתוף הפעולה, ונולדת תהייה גדולה. השאלה הנשאלת היא מה אנחנו עושים למען היצירה שלנו. להתאבד על זה אני נוהגת לומר לא פעם,