מחרבן קוביות

תיכף בחירות. מתבקש שהיושבים בראש יישאלו על ידינו באופן ישיר: ומה עלינו? איך תבטיחו שיהיה גג לראשינו ופת על שולחננו וילדינו הרכים יהיו שבעים? סביר שהיושבים בראש ישיבו שהם מבטיחים לנו הכל בכל מכל כל. שיהיה לנו כל שנחפוץ, ועוד. אבל ליושבים בראש יש הרבה מכל האמור לעיל, ומסתבר שמי שיש לו עודפים מתקשה לדמיין בטן רעבה. מסתבר, למרות שזה כביכול אמור להיות להיפך. למעשה, מה שהיושבים בראש משתוקקים להגיד לנו הוא שהם "מחרבנים עלינו קוביות". היה פעם ביטוי כזה, שמשמעותו זילזול וחוסר התחשבות ויהירות ואדנותיות ושררה ושחיתות ואדישות לזולת, ומצפון מדולדל. ועוד. את כל זה היו רוצים להרעיף על ראשינו בגלוי. אבל תיכף בחירות והם נזהרים מעט. עד הבוקר שאחרי, שאז יקומו שאננים ובוטחים וימשיכו לעשות את אותם דברים שעליהם שקדו זה מכבר, כלומר: לחרבן עלינו קוביות.