לא, אל…

חלום

אל תוותר על החלום. כמה קלישאתי שזה יישמע. אני מדברת על חלומות בכלל, אבל במיוחד, בראש ובראשונה (כי זה החלום האנוכי שלי) על הכתיבה. אמש התקשרה אלי בוגרת של אחת הסדנאות וסיפרה על הגעגוע. שוחחנו זמן מה על ההכרח הפנימי הקיים שם בנבכי הנבכים של הפנים, המבוכים של הבפנים, ומציק. ודיברנו גם על מסגרת חיצונית שמארגנת הכל, ש"מאלצת", שמפגישה את הכותב/ת עם עצמו/ה ועם נבוכים אחרים. השילוב הזה, היא אמרה, בין הפנים לחוץ מייטיב ומסייע. ואני מאמינה בהגשמת השתוקקות בכל דרך  מייטיבה שהיא.

אני מאמינה גם בעזרי קריאה למיניהם, ומדי פעם מציינת את הטובים שבהם. הנה יצא אחד חדש, והוא של הסופרת, העורכת, ומנחת סדנאות הכתיבה ארנה קזין. בבלוג הנפלא שלה מחשבות על כתיבה מספרת קזין על הספר, ועל כוונתה לתעד את מחשבותיה ואת תרומתה לעבודת יחסי הציבור על הספר.

הן הספר והן הבלוג הם מבחינתי קריאת חובה לחולמים.

הקישור לפוסט המדבר על הספר:

http://ornacoussin.co.il/2015/01/04/475/

 

והכריכה:

 

Share Button

2 תגובות בנושא “לא, אל…”

  1. זו ברכה לדעת מה הגעגוע והמשאלה שלך, ועבודה קשה לא לוותר על כך
    תודה אילנה יקרה שמזכירה שאסור לוותר על כך

  2. אני חושבת שמירב העבודה היא הגילוי של מה שאסור לוותר עליו. תודה טובהל'ה יקירתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *