מה זה? נעליים? כן, נעליים. מונחות על שידה. דומה ש"מעולם לא ננעלו". ואיך יינעלו?… האבזם והידית, ו…תיק יד, זה מה שזה. שני תיקי יד, קולקצייה חדשנית שתהפוך אולי לסיפור הצלחה בזכות העובדה שהן אינן מה שהן נראות ממבט ראשון, כלומר חטוף. מבט שכזה אינו מספק. דרוש אחד נוסף, ממוקד ובוחן יותר, כדי להגיע למסקנה שאלו נעלי תיק, (או להיפך?) שאולי ישמשו למשהו ואולי לא.
איכשהו, זה מתחבר אצלי לשיר שכתבתי אחרי ששבתי מאוכזבת מאמסטרדם, והמחשבה שליוותה אותי במשך חמש שעות טיסה שבמהלכן כתבתי את השיר היתה שדברים אינם בהכרח מה שהם נראים. אפשר שתהיה הונאה לרגע, אפשר אפילו שתימשך שנים. יש ואנחנו מתעקשים שלא להפוך תחושה לוודאות, שלא להפוך בה בכלל כדי שלא נאלץ להודות בפני עצמנו שזה לא מה שחשבנו. ומוטב היה אילו נתתי מלכתחילה מבט נוסף כדי לאבחן שאולי, אחרי הכל, מדובר בכלום. וגם זה בסדר. העיקר שתהיה יכולת האבחנה, והאומץ לומר, זה כלום.
אמנם באהבה שלא כמו בנעלי תיק גילויה של האמת עלול לגרור מחיר גבוה מדי, אולי אף בלתי נסבל- ובכל זאת כדאי לדעת. והנעלי תיק האלה? כלום? אני חושבת שהן אחרי הכל תיק מדליק. אילו יכולתי הייתי לוחצת על האבזם, מחלצת ומרימה את רצועת העור, ומגלה.
והשיר:
הזמנה לביקור
איפה שאין אהבה
אין. ובכל זאת התחבקנו,
החלקתי יד על מעיל הצמר
האפור שלך,
עבה, רוח קרה נשבה
בין גשם לגשם,
ככה זה באמסטרדם.
שאלתי אם אפשר לבקר
שוב. אולי באביב. במאי.
במאי, בוודאי, אמרת,
את תמיד יכולה.
יש לי הרבה חדרים,
אני שואבת אבק, ממקמת כריות
וטופחת עליהן,
תבואי.
צריך היה להתאמץ
כדי לשמוע את הטריקה,
רכה, קרובה לבטן, מתערבבת
עם שריקת הרוח,
מיללת בתעלות המים.
איפה שאין אהבה,
אין.
7 תגובות
אילנה,
גם איפה שיש אהבה אין,
היא לא נכס דלא ניידי
היא פרפר פתיין וחמקן
תפסת כך חשב
מרובה לא תפסת
מדברים על כבוד, אחריות כך אומרים
ללכת יד ביד
לצפות יחד בשקיעה. אבל אני רוצה להתערבל אתך בסערה
בלי להבין דבר
שוש יקירתי
את כל כך צודקת ומדוייקת. אם תשימי לב מדובר באשה ולא בגבר, רק שהעין (והלב) ממאנים להבחין בזה משום מה…
אילנה יקרה, שמתי לב שמדובר באישה, ואילו אני התכוונתי לגבר . מאחר וכתבתי בחפזון תוך כדי נסיעה במכונית(שימי לב, לא הייתי הנהגת, תוכנת ה-waze תמיד מבררת זאת לפני שהיא מסכימה לתת לנו הוראות).לכן יש כמה אי בהירויות בטכסט שלי…
חיבוק משוש
אילנה יקרה, שמתי לב שמדובר באישה, ואילו אני התכוונתי לגבר . מאחר וכתבתי בחפזון תוך כדי נסיעה במכונית(שימי לב, לא הייתי הנהגת, תוכנת ה-waze תמיד מבררת זאת לפני שהיא מסכימה לתת לנו הוראות).לכן יש כמה אי בהירויות בטכסט שלי…
חיבוק משוש
כך היה צריך להיות:
גם איפה שיש אהבה אין,
לא נכס דלא ניידי
רק פרפר פתיין וחמקן
בעצם כך היה צריך להיות:
אהבה
גם איפה שיש אהבה אין,
לא נכס דלא ניידי
פרפר פתיין
תפסת כך חשבת
מרובה לא תפסת
מדברים על כבוד,
על אחריות
על הקשבה
ללכת יד ביד יחד
אל השקיעה
ואני רציתי להתערבל אתך
בסערה בלי להבין דבר
הסיפור הכי קצר בעולם על נעלים שלא ננעלו, אבל הנעילה נפתחה, והנעלים האלה הצעידו אותנו למחוזות מורכבים ומסובכים של אהבה. ובנקודה זו הן שוב נראות פחות כמו נעלים ויותר כמו תיקים שסוגרים על אוצרות רבים. דודו
שוש יקירתי
תרגיל בהתכתבות בשירה.
שורה מולידה שורה נוספת,
הפריה של רעיונות. נכון יכול להיות זכר או נקבה, היא או הוא
או מה שלא יהיה. אהבה היא אהבה
או לא
תודה לך, וחיבוק חזור