זה זמן רב אני מאמינה שאין דבר כזה, שתיקה של מוזה. המוזה היא אמנם נווד ערמומי שמחובר אל היוצר כאבר נוסף, אולם היא תמיד שם,

סופרת אחת סיפרה לי פעם שהיא קמה כל בוקר, מחליפה פיג'מה וחוזרת למיטה, לכתוב. ככה היא פותחת יום יום את משרדה. בגדי העבודה שלה צבעוניים,