אילנה וייזר-סנש

סופרת, מחזאית, תסריטאית ועורכת ישראלית.

ילדה עם בובותיים- ניו יורק 7

 

rsz_2ילדה_עם_בובותיים

עקבתי אחריהן לאורך הרחוב ה-8 . לפני מעבר החצייה נעצרנו, ואני הבחנתי פתאום שהילדה חובקת שתי בובות גדולות. כשחצו התגלעה ככל הנראה מחלוקת בינה לבין אמה שהידסה לצידה על עקביה הגבוהים, דחוקה לתוך שמלה קצרה, ושקית קניות בידה.  הילדה רחקה מאמה ואימצה לליבה את בובותיה, ששערן הכהה זלג והידלדל מזרועותיה כאילו היו יצורים משונים בעלי גוף תינוקי וראש  אשה. כשהגיעו השתיים לצידו השני של הרחוב פגשו בחבורה עליזה של מכרים, אשה בשמלת ערב שזורה פסי כסף, שדיה העצומים מאיימים להימלט מחזיית הפושאפ ששמלתה מאנה לכסות, ושלושה גברים בחולצות לבנות בוהקות, אחד מהם אוחז בידו סקסופון מוזהב, מנפנף בו כמו היה נשק שהוא מתפאר בו.  האם ובתה התעכבו לידם, וצחוק רועם עלה והסתלסל אל הקומות העליונות של בתי הרחוב, לרגעים נשמעה שיחתם כמו שירה רמה, בוטה משהו, מודעת ותובענית, מכוונת אל העוברים ושבים. אבל איש לא הפנה את מבטו אליהם ודומה היה שאיש מלבדי לא תעניין בהם. לא יודעת מה אמרו, הייתי עסוקה מדי בילדה שניצבה עתה בשולי החבורה, זנוחה וממושמעת, מן הסתם כעוסה עדיין, אך לא מעזה להפגין אי נחת כלשהו. תהיתי לשם מה זקוקה הילדה הגמלונית, עצובת המראה לשתי בובות, ואיך מחנכים פה לחוסר גבולות, ואין פלא איפה שהכל משמינים והולכים, והאומה הגדולה הזאת הולכת ורופסת.

זמן מה עמדו שם ואחר כך נפרדו והלכו, האם המחוייכת מאיצה  על עקביה, ומשמניה רוטטים בעליזות, ועל פני ילדתה מרוחה כמקודם אותה הבעת טרונייה. ואני חשבתי לעצמי שבמקום אותה אם כבר הייתי מבטיחה לה גביע ענק של גלידה כדי שיפציע ניצן של חיוך על פניה המתוקים.  ואולי הייתי קונה לה בובה נוספת.

Facebook
WhatsApp

6 תגובות

  1. מתי מספיק זה מספיק ? כמה בובות צריכים כדי להעלות חיוך על הפנים של הילדה ?מעניין איך ההבעה על הפנים שלהן. בינתיים אין לדעת כי כל אחת מביטה לכיוון אחר, ואין קשר עין גם עם מי שמתבונן בתמונה. ניכור. דייב

  2. איזו תמונה…נוגעת ללב היד של הילדה שנשארת תלויה באויר ללא מענה. אולי היא הבובה השלישית של האם? (או הראשונה)

    1. לא התאפקתי מלהמשיך את קו המחשבה – אז גם האם היא הבובה של מישהו, שאינו נראה בתמונה אבל מורגש. נוכח-נעדר, חוסר המענה ליד המצפה של הילדה.
      איזה כישרון מרגש לזהות רגע כזה, עולם כולכך חסר וכולכך מלא

      1. אני יכולה להניח כך, אבל אפשר גם להניח שאנחנו לא מצויים בקודים התרבותיים שמכתיבים עולם ומלואו . זה נכון כמובן גם לכל ההנחות האחרות שהנחתי כשכתבתי את הפוסט, שיכולות להיות בשל כך שגויות מבסיסן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתף פוסט