הנה אני שבה: הימנעות ארוכה מדי, שיתוק של כל דבר שאינו קשור לכתב היד של "על בהונות". עריכה ועוד עריכה, קריאה חוזרת ונשנית, הרהור מייטיב והרהור מעכב, הכל בכל, ולבסוף החלטה לדחות את יציאתו של הספר לאור לאחרי שובי מנסיעתי הממושכת שתוקדש לכתיבת הרומן הבא. וגם עצלות, אולי? אולי. אבל לא עוד. הספר מוכן, ממתין להדפסתו, ממתין לשובי, ופרקי הבלוג החדשים יתלוו למסע בן שלושה חודשים שהחל אמש, ואמור לתעד את המפגש עם חופה המערבי של קנדה. במקום בו מלחכים מי האוקיינוס השקט את סלעי הענק, והדרך לא תצלח לשיטוט קליל ומהורהר-שם תנוסה צלילה חופשית, ממושכת, אל תוככי עלילתו של הספר הבא. שם, ובמקומות בדרך לשם, אכתוב ואספר על זה.
אין כמו נשימתו הרגועה של הפסיפיק כדי לפתוח את הנשמה ולאפשר לה להתכנס פנימה.
אנחנו כאן, באזור הסובל מהפרעת קשב וריכוז מהקשות שיש, נמתין בסבלנות לתוצאה.
בהצלחה!
6 תגובות
תהני מכל רגע ,זו לא דחיינות business with pleasur
מסכימה לגמרי, אחרת איך הייתי מרשה לעצמי? תודה יקירי
מחכה לקרוא את הפוסטים העתידיים. בינתיים תהני . Enjoy your new adventure
תודה. עושה ככל יכולתי.
אילנהלה אהובה בשעה טובה! מסע מבורך ומניב. השפע בתוכך, חסרו התנאים. ועתה הם שלך. עשי בהם כרצונך את סופרת אמיתית. יוצרת אמיתית. סקרנית מהבאות.
אין כמו נשימתו הרגועה של הפסיפיק כדי לפתוח את הנשמה ולאפשר לה להתכנס פנימה.
אנחנו כאן, באזור הסובל מהפרעת קשב וריכוז מהקשות שיש, נמתין בסבלנות לתוצאה.
בהצלחה!