בלוג
כד האפר
לוסיה חברתי סיפרה לי לפניה שנים את סיפור אהבתם של הוריה. אביה, איש גבה קומה ויפה תואר גויס במלחמת העולם השנייה לצבא האמריקאי ונלחם באירופה,
אהובתו של אבי
מתוך אחת הקופסאות בצבצה התמונה הזאת, והציפה אותי בזיכרון החד, הנוקב של הסיפור שנתון בתוך סיפור שנודע לי כשכבר הייתי אני עצמי אשה. אמי היתה
ניו יורק 3
לפני שנים נסענו מכאן למעט זמן, להשלים דבר מה, ללמוד, להרחיק, לנדוד. שבנו כעבור 8 שנים, ומעולם לא הרפה שוב הגעגוע לשהייה ממושכת בניכר. לא
פרידה- סיפור
את הסיפור "פרידה" כתבתי לפני כארבע שנים, בשעה שישבתי באחד מבתי הקפה הנפלאים של בודפשט. במקום שררה מעין אוירה כפרית נינוחה, אולי בשל מפות השולחן
"על בהונות" (המשך)
הרחוב יכול להיות כל רחוב, הדמות יכולה להיות כל אחד . אבל בדמיוני זהו דניאל שהולך וקרב אל נעמי, שעוד רגע לא יוכל עוד להתאפק…
נימפאה
בשעה שערבבתי את החומרים לפשטידת התרד הוא יצא לגינה והתקשר אליה. הוא אמר, אסון פה, הכל התמוטט אנחנו צריכים לסיים את זה. היא כנראה בכתה