המחזה (או המיצג) הזה התרחש כולו תוך כדי נסיעה: התחתית שימשה במה, האיבזור הכבד והעשיר מוזהב ומדייק את איפיון הדמויות. שלוש דמויות ראשיות, שתיים הן נערות שיוצאות לבילוי , בידיהן נעליים בעלות עקבים אימתניים שישמשו ככל הנראה לכניסה למועדון, או כנשק לעת מצוא, וגבר אחד שרק ירכו חיונית לסיפור. הטקסט בפי הדמויות – באופן דיכוטומי למראה הנערות – היה דל וחזר על עצמו שוב ושוב, בעיקר קללות שהומטרו הלוך חזור בין השתיים לבין אותו גבר עב בשר שירכו התחככה אם בכוונה תחילה ואם בטעות בירכה החשופה, החטובה של הנערה שישבה לצידו. זה התחיל בקרשנדו עצום, ללא אקספוזיציה ראויה, "דוח" ללב ליבו של סיכסוך ענק, ויסלחו לי קוראים רגישים שאוזנם אינה סובלת דברי בלע: חובה לצטט, אפילו מעט ממה שאיים בכל רגע להפוך למהלומות אבל משום מה לא הגיע לידי כך : "you fucking idiot mother fucker, go have fun you fuck, cunt, enjoy yourself thank you and have a nice day you fuck fuck fuck mother fucker thank you and "have an nice day…וחוזר חלילה, במעגלים הולכים ומצטמצמים לכדי קללה מרכזית אחת בעלת ארבע אותיות. ואז נעצרה הרכבת בחריקת בלמים צורמנית כמו ביקש הנהג לסיים את הסצנה הגרועה. הניצים השתתקו, מיטלטלים לרגע כמו ניעורו מחלום משחרר. הגבר זרק fuck you אחרון, חייך בהקלה וירד מהרכבת. השתיים המשיכו בדרכן עוד מספר תחנות, מנדנדות מדי פעם באדישות את נעלי העקב המוזהבות שלהן, מצחקקות וממלמלות שוב ושוב את אותה מילת קסם שכדאי אולי לנסות לשם הרגעת הרוחות גם באזורנו. ובכלל, חלפה במוחי המחשבה שאולי היה זה שיעור באימפרוביזציה, ותו לא.
תגובה אחת
שיעור מאלף באנתרופולוגיה מקומית. נחמד פעם להיות מחוץ לסכסוך ולא לקחת בו חלק. כך בטח מרגישים אנשים שנתקלים בנו מתקוטטים במזרח התיכון, רק התפאורה פחות אקזוטית, וחבל. דייב (שם זמני)