(ברלין יומן מסע) ואיך נוכל לבקש רחמים? צער הוא צער הוא צער. ובינתיים אנחנו כאן כדי להצטער. לסבתא שלי קראו מרים. מריה, למען הדיוק. והיא

או, איזו קלישאה. סיפור גבורה חבוט, זה מה שזה. מאז עזבו ילדינו את ארץ ישראל החלטנו לנדוד. מזה שנים אנחנו צופים אבדון. ולאחרונה כמובן התגברה