בלוג

זהירות, צומת!

באחד הקורסים לתואר השני באוניברסיטת באר שבע בדקתי את המונח "צומת בעלילה". הסופר חיים באר שלקורס שלו נכתבה העבודה עודד אותי (כמו בהזדמנויות מופלאות ומרובות

ברלין, יומן מסע 6: בשבחי המלנכוליה

סיבה למסיבה, אומר לבי. תיכף אני שבה הביתה. עוד מעט יחבקו אותי המתגעגעים והמצרים על לכתי, המבקשים שיתבטל כל הזמן הזה שחלף מהר כל כך

ברלין, יומן מסע 5: השבט

עזיבתנו, אפילו איננה סופית, מעוררת כעס. זה עדיין קיים העניין הזה. אמנם "נפולת נמושות" איננו עוד ביטוי שמיש, ו"יורד" אף הוא לא, אבל משהו ב"עוזב"

ברלין, יומן מסע 4: בית של קפה

הרי בבית עסקינן, ובתי קפה גם הם סוג של בית. גם בישראל אני חובבת אותם' אבל בברלין התגברה עוד חיבתי אליהם. כאן הישיבה טובה ואני

ברלין, יומן מסע 3: שקדים וגעגוע

באותו בוקר היה קר. קר במרבית הבקרים. אחר הצהרים מתחמם. לא הייתי מאמינה שאחפש אותה, את השמש, שפני ייטו לעברה וינוחו מולה בעונג. השעה היתה

ברלין, יומן מסע 2: הגירה אטית

מדי בוקר אני קמה והולכת. סופרת צעדים, למרות שאין לספירה הזאת משמעות. אני הולכת הרבה. מהרהרת הרבה. "הגירה אטית", מכנה בן זוגי את הצעידה הזאת,