בלוג

ברלין: יומן מסע (1)

לא הולכת ל-… אלא נמלטת מ-… מי שמכיר את ההכרח, מכיר. מזה מספר שנים גוברת התשוקה, מכה כמו פטיש בתוככי הראש, מרטשת את החשיבה, מסמאת,

על הדם, או – מה זה החג הזה?

הדם פעם בקצב צעדי. הלכתי לכוון השוק. מיהרתי, כי נראה היה שאאחר לפגישה. חם כל כך, לא רציתי שתמתין לי מיוזעת. כהרגלי אני מביטה מטה

אין גילנות באיי יוון

נו ברור שיש. בכל מקום יש. אבל כאן, בכפר הקטן שנקרא "הכפר" ביוונית, כי הוא היחיד על האי הקטן הזה, נותנים החכמים את הטון. חכמים

סוףעולם

לאחרונה כבד. למרות שגשום, חורפי וירוק, ומדמה חיים ויופי, בכל זאת מזה שנה כמעט אנחנו נתונים בצניחה איטית, חרופה, מטה. עד עכשיו עבדה נפלא יכולת

משחקי העט

ללא ספק, הפרוייקט הכי מרתק שנתקלתי בו מזה זמן, ומהראויים שהייתי מעורבת בהם כסופרת ומנחת סדנאות כתיבה. חדש ב- "משחקי העט" כולנו מרגישים כאילו העתים בדרדור

אורליה

"…האם זו פרוזה, שירה או תסכית המלווה סרט?"  באחורי הכריכה* כתוב עוד, "…אין לקרוא (את הספר) כדי להבין מה מסופר; אולי ניתן לקרוא בו כמו