ניו אינגלנד בסתיו. כמעט סלוגן, משהו שנקרא "בעקבות העלווה". הכוונה היא בעקבות ההתקרחות ההמונית שפוקדת את היער. השלכת בעיצומה, בוערת, משתלחת בלי חשבון, גאווה של מתאבדים שיעים- ממילא הולכים הצמחים למות אז מה איכפת להם מה יגידו השכנים על הלהט הזה.
השכנים עשויים להיות אורנים זקופים וירוקי עד, סבוכים הרבה פחות משאר תושבי השכונה.
אמנם דיברו על זה, אבל לא דימיתי לבלוב ורוד שאיננו פריחה כי אם כמישה בהולה, ימים מספר והנשורת מונחת מעדנות על האדמה, סוליות הנעליים רומסות מפצפצות את הפריכות הממכרת עד שקשה לעצור. עוד ועוד אל תוך היער, לרגע נדמה שלעולם לא ארצה עוד לשוב. אבל קרחת יער וזרימת נחל דקיקה ושקטה במרכזוה, עליה מוטל גזע ערוף וערום מכה בהזיה, מזכיר שאין לטעות באדום סגול כחול ורוד כתום צהוב. זוהי גוויעה המונית, ובוא יבוא החורף ויכה בגוונים עד שייכנעו לכפור.
2 תגובות
אילנה, הרגשתי כל מילה. בא לי לבכות. זה באמת עצב, או רק השלכה שלי על השלכת?
חושבת שהיתה ביופי גם עצבות, על כל פנים כך ראיתי את זה. אבל אולי באה העצבות בכלל ממקום אחר.