אלוהים. גם הוא אפשרות. חבל שהלב שלי אינו נוטה לשם. אני מחפשת שיחים אחרים להיתלות בהם. אבל זה כבר עניין לפוסט נפרד. ההומלסים עליהם אני מבקשת לכתוב, התופעה

LP, אמש.  Brooklyn Steel. שלוש שעות על הרגליים, ותחושת שמימיות וחשמל ונשף, נפש וגוף, הגוף השרוכי, השדוף, האנדרוגיני שלה, הזרועות השמוטות או מונפות לסירוגין בתנועה

הנה אנחנו שוב, מצידו השני של הנהר. חורף עמוק ניבט במעלה הרחוב, ממול אור רך מאחורי וילונות, וסולמות החירום נמתחים, משרטטים קווי מילוט אלכסוניים, מעט לכאן מעט

"יש דבר כזה אמא שלא אוהבת את הילד שלה?" היא שאלה. "בטח שיש," עניתי. בראשי חזרה ועלתה  אותה שכנה ברחוב ילדותי בעיירה הצפונית המנומנמת, שהיתה