בלוג
חולה האדון
כבר חודשים שהוא מפרפר בין חיים למות. וזה נורא. כמובן נורא כי אני קשורה אליו, נימי נפש משחקים לטובת שנינו. לפחות כך אני רוצה לחשוב.
מחשבות באמצע
טוב זה מתבקש, תודו. הספר כבר בחנויות, "על בהונות" קראתי לו. וגם, אורי ברנשטיין הלך השבוע לעולמו, אורי -שממנו למדתי כל כך הרבה, ובראש ובראשונה
מפחדת
מה הכי מפחיד אותך? שאלה אותי בתי. אמרתי לה, הפחד. בלעתי כדור והרגשתי הרבה יותר טוב, יכולתי פתאום להסביר לה מה באמת מפחיד: שלא יאהבו
מי ינקה אותי?
זה אמנם לא שלנו העניין של לנקות חטאים. אבל העונה היא הזדמנות נאותה לדבר על זה. די לי מחטאי. הם עומסים עלי ומקשים את דרכי,
הדרך למעלה
מהצצה חטופה ניתן לחשוב שהיא צונחת לאיטה מטה, שהמטרייה היא זו שתמנע התרסקות. אבל על פי כוון מחיקת הרוח או העננים שהיא נושאת, או טיפות
משולשים במקום פנים
מה שנחמד לאחד יכול להיות מפחיד לאחר…זה מה שניסיתי להסביר למיודעי חובבי החג הנורא הזה. כל סתוויי בניכר (שמונה במספר) היו מלווים בחרדה. ככל