סיפור גבורה
28 במרץ 2024
או, איזו קלישאה. סיפור גבורה חבוט, זה מה שזה. מאז עזבו ילדינו את ארץ ישראל החלטנו לנדוד. מזה שנים אנחנו צופים אבדון. ולאחרונה כמובן התגברה
העיניים של סבא
4 באוקטובר 2023
יש לי עניין עם עיניים. מאז שהייתי ילדה. אולי בגלל שנותחתי בגיל ארבע, ונותרתי עם פזילה קלה, כמעט בלתי נראית, אבל אני יודעת שהיא שם.
ככה עושים משפחה/ סיפור
13 ביולי 2023
בבית ארבעה חדרים: בראשון ענן, בשני סכין, בשלישי ילדה ישנה, הרביעי ריק. החדר עם הענן הוא שלי, למרות שאני כמעט אף פעם לא נכנסת לשם.
מי בבית?
20 בפברואר 2023
אין לי כוח להיאבק על שוויון, על צדק, על דמוקרטיה. אין לי כוח להיאבק למען עצמי, עצמינו ושכמותינו, ה"אנשים הקטנים". זה נורא, מה? כן, זה
ז'ואאו ו"תמרים"
18 בינואר 2023
כבר היתה כמעט שעת ערב. ישבתי ב – manjerica כהרגלי בחודשי השהייה בעיר, המחשב פתוח מולי, אותיות מתכנסות, דמות משוחחת עם אחרת, ואני מוליכה אותן.
מפת דרכים היא קמט ישן
15 בדצמבר 2022
כשהייתי ילדה פחדתי אפילו מצילי שלי. עולמי היה קטן. המוח המציא דמויות רודפניות ומצבים פנטסטים של שבי ועינוי. פעם אפילו דימיתי שילדה בוגרת ממני בכמה
קחי אותי
8 בדצמבר 2022
הבוקר נעלה להר. הצעידה מתוך הכפר תהיה מפרכת אבל לא תימשך מאד. מזג האוויר מחייך . AlmodovarDel Rio בחבל קורדובה. דומה שמאז רכבו לוחמים במעלה
קויוטי בכנסייה
4 בספטמבר 2022
אני לא מרבה לכתוב על יפו, מקום מגורי. לא מרבה, למרות שאולי ראוי היה, כי יפו היא פלנטה הודינית, שוליים של מרכז, או מרכז של
זהירות, צומת!
14 במרץ 2022
באחד הקורסים לתואר השני באוניברסיטת באר שבע בדקתי את המונח "צומת בעלילה". הסופר חיים באר שלקורס שלו נכתבה העבודה עודד אותי (כמו בהזדמנויות מופלאות ומרובות
ברלין, יומן מסע 6: בשבחי המלנכוליה
4 בפברואר 2022
סיבה למסיבה, אומר לבי. תיכף אני שבה הביתה. עוד מעט יחבקו אותי המתגעגעים והמצרים על לכתי, המבקשים שיתבטל כל הזמן הזה שחלף מהר כל כך