כביסה

  את הלב שלה היא תולה על חבל, ברוח הקרה, תוכו של האטב מתכת חלודה, והיא תחלה. היא לא יודעת שהיא תחלה אבל היא בטוח

הרצפה קמה

"תשתי", היא אמרה, "כל עוד זה חם". ואני הסתכלתי בספל שאדים ברחו ממנו, והרגשתי כאילו אש התנפלה עלי מבפנים, טיפסה מהבטן אל הגרון, אל הראש,

ועכשיו

פרק חדש בתולדות השזירה. אחרי העלילה, הדמויות, היחסים, ה-עולם ומלואו, באה העת להגיח, להיחשף: ניסוי בסיפוח אגו, בהשמעה. "שלושה שבועות" ייקרא הרומן. ספר רביעי במספר.

עצב יפואי

מאז שהגעתי ליפו אני באי שקט קשה. מרותקת ותאבה וסקרנית ולא פעם אף מאוהבת – ולחלופין גם מבקשת להסתגר, לא לדעת כלום, אפילו לא להציץ

לגמור

פסטיבל הצילום הבינלאומי 2019 תל אביב, מתחם שרונה הקונוטציה שעליה מרמז שם הפועל הזה מצדיקה הסבר. ואולי דווקא לא, שהרי הסבר הוא בבחינת התנצלות. וההתנצלות