נדמה לי

זה תהליך השלכתי, ללא ספק, אמרתי לה כששאלה מה דעתי עליו. הוא חתיכת דמות, לא? ציחקקה. ואני הבטתי בעיניו, ניסיתי לחדור דרכן לנשמה שלו ולדלות

כיפהל'ה

אילו לא היתה הלשון האדומה משתרבבת ככה, היתה כיפהל'ה מסרבת לעלות עליו ולדהור. אבל הסערה היתה בעיצומה, הרוחות קשות, ודמה רותח. אמה, פניה חרושים קמטי

מישהו זה עתה נמלט מכאן

אולי רק לי נדמה היה אתמול בבוקר שהמלחמה הנוראית הזאת נגמרה. בכל מקרה החלטתי שאפשר להמשיך בשגרה צולבת (קצת כאן וקצת שם, ולהרגיש כל הזמן

סומא

לא לזה התכוונתי, אמר אבא. הוא ישב על גדם עץ בגינתם של חברים, והיה יפה ותמיר ומחויך. ולמרות חיוכו עמד עצב בעיניו הכחולות. ממאורות המקלטים עלו-מגששים

טריטוריה נחשקת

היא אחזה בבובה כאילו היתה ידידתה היחידה עלי אדמות. היתה באחיזה מעין התרסה, כביכול ביקשה לומר, תראו אותה, היא שלי והיא יפה, לאיש אין אחת

כתר בראש

קצת מטושטש המלך שנבחר, אמרה זויה לאמי. הן ישבו במטבח הארוך והצר שדמה יותר למסדרון ולעסו עוגיות שקדים ששלפה אמי זה עתה מהתנור. למה את

רומא

עשרה ימים בפולין, בלי שואה. עבודת ההסחה צלחה יפה. שדות החרדל המסמאים, ויערות העד שאפרים ירוקים מוליכים אליהם ונבלעים בתוכם כמו מרבד שמשתרע אל האינסוף-

"דירה למכור"

בשעת  צהריים קרירה ושמשית מצאנו עצמנו במשרדו של מתווך דירות ברמת גן. בחלל הקטן הצטופפו ארבעה גברים ששוחחו ביניהם על עסקאות שעומדות להתממש ברחבי העיר,

עכוז שיש

הפרפר הזה לא מתאים לך, הוא אמר והניח את השטרות על השולחן. תורידי גם את החולצה, הוסיף. נמאס לי לראות רק חצי ממך. היא הפשילה

אישון בן אלף

      אישה אחת התקרבה אליו, בנחישות, בצעד מהיר שגרם לו לזקוף באחת את ראשו. מעט, בתנועה לא מורגשת מתח את עורפו, הביט נכחו