אישה אחת התקרבה אליו, בנחישות, בצעד מהיר שגרם לו לזקוף באחת את ראשו. מעט, בתנועה לא מורגשת מתח את עורפו, הביט נכחו

בוני מרוח על הספה שלו. לא שלו, של בעלי הבית שלו, אבל הוא לגמרי שייך לבית הזה וכל דבר בו מרהיט ועד דודתי האהובה שייך

בכל פעם שמתחילה סדנת כתיבה חדשה אני מהרהרת על יצירתיות: מחשבות שונות ומגוונות מוליכות אותי למיני מקומות משונים. וכמו שאני עמלה על עוררות היצירתיות אצל עצמי

הבית נבנה לפני יותר ממאה וחמישים שנה. מצופה בלבנים אדומות, כרכוב העץ מפוסל וכהה, חלונות קטנים בחזית ובכל אחת מחמש הקומות ארבע דירות. מדרגות העץ