הוא הושיט יד ונגע בכתפה. נגיעה מרפרפת, ושמט. כהרף עין נדמתה הנגיעה, והיא התאוותה שיותיר שם עוד את כף ידו , חמה ונעימה,

  הוא מיקד מבט שעורר בגופה אי שקט, ואמר, תסתדרי לבד. אם לא היה החיוך הנסתר הזה בזוית הפה שלו שהעיד על מבוכה, היה ליבה

מתבקש לכתוב משהו על החורף הזה,  אמרה לעצמה בעודה מביטה בבריכת המים הקטנה שהתמלאה עד גדותיה. אמש ראתה חתול סובב סביבה, אורב לדג הזהב היחיד

רק כשאני מנגן אני חי, הוא אמר לה. עם המוסיקה אני כמו נוגע בנצח. אני רוצה לנסוע מפה, לשבת איפה שהוא רחוק מכאן ולנגן עד

מזה מספר ימים אני מנסה להעלות בדעתי דבר מה לכתוב. לאור המתרחש, אני מתקשה.   ובכל זאת הסתייע הפרגמנט הזה :  Muse at War כשהתותחים