מלחמה על מוזה

מזה מספר ימים אני מנסה להעלות בדעתי דבר מה לכתוב. לאור המתרחש, אני מתקשה.   ובכל זאת הסתייע הפרגמנט הזה :  Muse at War כשהתותחים

יונה מתה וחתול שחור

      לא זוכרת איפה נתקלתי באמירה מסוימת על כתיבה חתרנית. משהו הדליק אותי  בתיאור תפקידה של האמנות כמנוע חברתי. האם היא אמורה להשפיע,

העצב של בארבי. (או: להתאבד על זה)

הסחת דעת. בארבי דול חדר הכושר אליו גררתי את רגלי פעמיים שלוש בשבוע וממנו יצאתי אחרי כשעה מלאת אנרגיה ונמרצת היה חלל קטן ואינטימי. המכשירים

חדר משלה

האם איבד הביטוי "חדר משלה" שהגתה וירג'יניה וולף את המשמעות הפמיניסטית שלו? יש ימים בהם אני מאמינה שאשה איננה עוד קרבן של מוסרות חברתיות ואחרות,