‏פוסט אורח נוסף מתוך סיפורי משתתפי סדנת הכתיבה בספריית תל מונד. העלילה הנוקבת, רווית האירוניה בסיפורה של דינה אדלשטיין מסמנת גבול דק לתשוקה, לדחף האמביציה המקנן

פוסט אורח השבוע הוא של עדיה לוי, סיפור נוסף של משתתפי הסדנה בספרית תל מונד. פשטות קולה של עדיה, הדיוק והישירות שובים את הלב, קצת

פרי נפלא נוסף של סדנת הכתיבה. כאמור, פוסט אורח שני – סיפורו של אורי בך, ברוח הימים האלה – כששיברו האחרון, העלבובי של 'חלום על

  הנה לפניכם סיפורו היפהפה של בלפור מור, בוגר סדנת המתחילים שבהנחייתי. פיסה ארצישראלית עם סבטקסט לעתים חתרני, אבל מכמיר לב מתחילתו ועד סופו.    

תיכף בחירות. מתבקש שהיושבים בראש יישאלו על ידינו באופן ישיר: ומה עלינו? איך תבטיחו שיהיה גג לראשינו ופת על שולחננו וילדינו הרכים יהיו שבעים? סביר