אל תוותר על החלום. כמה קלישאתי שזה יישמע. אני מדברת על חלומות בכלל, אבל במיוחד, בראש ובראשונה (כי זה החלום האנוכי שלי) על הכתיבה. אמש

בשני המפגשים האחרונים דיברנו על עיצוב דמות. אני עושה את זה כבר שנים בסדנאות הכתיבה. יש אפילו קטע די מזעזע שאני מדגימה בעזרתו איך ניתן

  ככה הרגשתי במשך שמונה שנים, בחורף הרחוק אי שם. למרות שהייתי צעירה ומשתוקקת וסקרנית וגם לא פעם שמחה, בכל זאת היתה תחושה של אי;

בשבוע שעבר טבעו שתי ספינות ועליהן מאות פליטים. boat people,  הם מי שנמלטים בדרך ים בתקווה לזכות במעמד של פליטים פוליטים באחת ממדינות המערב. לא זכור

ב-10 ליולי ייערך ערב הקרנה של ארבעה סרטי וידאו קצרים שיצרנו, משתתפי קורס "טייק 48" ראשון מסוגו, שהוצע על ידי עמותת "זוכרות". אני לא יכולה

דמות מצויירת שדמות מצויירת מציירת אותה. קודם כל מבחינת הנוחות. מישהו נוטל עליו את המעמסה השבועית הזאת של להמציא את עצמך כל פעם מחדש. כביכול